מאז שהחל החורף, קויה חזרה לישון על הבומבוך, מקום השינה המועדף על הילד.
כך יצא שהם החלו חולקים את מרבץ השינה (עד שאנחנו מעבירים אותו למיטה שלו).
זה התחיל משני קצוות.
המשיך בהתקרבות מצדה ודי מהר הפך לחיבוק מתוק משניהם
וככה מצטברות לנו אינספור תמונות של שינה משותפת...
אתמול כשרצינו לקחת את הילד למיטתו, הניחה עליו הכלבה את ראשה והתחננה שנשאיר אותם יחד... אז הענקנו להם עוד כמה דקות ואז העברנו אותו.
מתיקות. נכון?
עינבל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה