ב29/4/12 היא נולדה, וביחד עם עוד 10 אחים ואחיות. היא התייתמה בו ביום מאמה הביולוגית...
היא הופרדה מאחיה ואחיותיה ונלקחה לאומנה אבל אחרי 24 שעות בהן לא אכלה ולא שתתה כראוי, היא נעשתה אפאטית, ואני נקראתי לאסוף את הגורה ולנסות לפחות להציל אותה
עוררתי את רפלקס היניקה שלה מחדש בעזרת האצבעות שלי, והפכתי לאמא חד גורית
לגורה קטנה עם עיניים עצומות ופרצוף של חולד עיוור
"הנקתי" אותה בעזרת פורמולה לחתלתולים ובקבוק זעיר שקיבלתי מהעמותה "נהריה אוהבת חיות". היא ינקה כל שעתיים בערך, כל היום וכל הלילה.
ולכן בעזרת מנשא נשאתי אותה איתי - לפייסל, לדואר, לסידורים, למפגשים. היא היתה התינוקת המאומצת וקיבלה את מלוא תשומת הלב.
מי שרוצה לקרוא את יומני הגורה הקטנה- מוזמן לחפש בבלוג תחת התגית "קולה"
אח"כ שיניתי לה את השם ל"קויה" וגם התגית הזו הצטרפה.
ובכן...
עברה שנה!
קויה-קולה בת שנה.
מהדבר המתוק הזה:
היא הפכה לדבר המתוק הזה (צולם הבוקר):
אז...
מזל טוב קויה!
אוהבים אותך...
המשפחה שלך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה